לא יתיצב וכו'. הכי פירושו, דמדכתיב "לא יתיצב איש בפניכם", ולא כתב 'ואיש לא יתיצב בפניכם', מורה דאפילו אומה ולשון לא יתיצבו בפניכם. דכשהוא מקדים הפועל לומר "לא יתיצב", פירושו לא יתיצב כלל, דאי היה כוונת הכתוב דווקא איש, דרך להקדים ולומר 'ואיש לא יתיצב', לפי שהמסופר ממנו לומר שאיש לא יתיצב. אבל מדלא כתב כן, שמע מינה שלא יתיצב כלל, והמסופר הוא לא יתיצב אחד בפניכם. וכן פירושו אצל "לא תחסום" (להלן כה, ד), ופשוט הוא כן. וכמו כן פירש רש"י פרק הזורק (גיטין עז.) גבי "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (להלן כד, א), עיין שם:
קריאה במקור
גור אריה על דברים · פרק 11 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a8bc19d16bb29157840ab3e5e5e2c1949f13776fc18c75cb80b65d5a8afa7e