לפני מותו סמוך למיתתו שאם לא עכשיו אימתי. פירוש, כי "לפני מותו" סמוך למותו, דאם לא כן, מאי בעי למימר שברכם לפני מותו, וכי סלקא דעתך לומר שברכם אחר שמת, אלא סמוך למיתתו ברכם (כ"ה בספרי). ומפני שקשה לו עדיין, מה בא להגיד שהיה סמוך למיתתו, ותירץ לומר ש'אם לא עכשיו אימתי', ועל כרחו היה צריך לברך אותם עכשיו, ואם היה חי עדיין לא היה מברך אותם. מפני שכן ראוי לפרנס להוכיח תמיד את דורו, שמכח רוב התוכחה לא יחטאו. ואילו היה מברך אותם, היה רואים עצמן חשובים וצדיקים, והיו חוטאים:
ויש לפרש גם כן, מפני שפירש "לפני מותו" סמוך למיתתו, והוקשה איך משמע "לפני מותו" סמוך למיתתו, שהרי לא כתיב רק "לפני מותו", ומשמע בין סמוך בין מופלג. לפיכך פירש דכיון דקאמר "אשר בירך אותם לפני מותו", אם כן על כרחך פירושו סמוך למיתתו, דאם לא כן, למה היה מברך אותם עכשיו, וכי לא היה יכול לברך אותם אחר כך, אלא סמוך למותו היה, ואם לא יברך אותם עכשיו – אימתי:
ויש לפרש גם כן, מפני שפירש "לפני מותו" סמוך למיתתו, והוקשה איך משמע "לפני מותו" סמוך למיתתו, שהרי לא כתיב רק "לפני מותו", ומשמע בין סמוך בין מופלג. לפיכך פירש דכיון דקאמר "אשר בירך אותם לפני מותו", אם כן על כרחך פירושו סמוך למיתתו, דאם לא כן, למה היה מברך אותם עכשיו, וכי לא היה יכול לברך אותם אחר כך, אלא סמוך למותו היה, ואם לא יברך אותם עכשיו – אימתי: