אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון. כתוב בס' לקוטי תורה לגורי האר"י ז"ל כ"י דע כי ר"ת זה הפסוק אי הבל הלוי. ועין כי בהיות משה רבינו ע"ה הוא מבחינת הבל היה בלא לחש ודבור והוא ערל שפתים ואז נשכו הנחש כי הרגו קין כי משרש נחש יצא צפע עמלק בגימט' צפע והיה משרש נחש ונחזור לענין כי אז בהיותו בלא לחש והיה חלש לדבר בעון שהציץ לזה נשכו הנחש אמנם כשחזר בבחינ' משה והיה בכל תקפו ונאמר עליו מי שם פה לאדם ונאמר פה אל פה אדבר בו ואז נעשה בטל הלשון ואז אין יתרון לנחש לנשכו עוד כמקדם אלא עפ"י ה' מת וטרד לשטן כמה פרסאות על פניו בשעת פטירתו וזה נרמז בכתוב זה א"י הב"ל כשהיה הבל שהרגו קין ונאמ' א"י הבל כי שלטו עליו א"י מדרגות החיצונים הרמוזים בבחינת י"א סמני הקטרת והוא רמז אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר. אבל כשהיה בחי' הלוי שהוא משה רבינו ע"ה אז לא הי"ל כח עליו וסמך לו דברי פי חכם חן שהוא משרע"ה בכח הדבור כמ"ש רז"ל על פסוק אלה הדברים אשר דבר משה ע"כ דברי הרב ז"ל. ועיין מ"ש אני עני בקונט' דברים אחדים (דף קכ"ג ע"א) בס"ד:
קריאה במקור
נחל אשכול על קהלת · פרק 10 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2e1c65d117fd46a64ab0d9c08918f30f97a60bd864681203271ff6468ca557b2