ובן שמונת ימים, מבנין נפעל שרשו מול, ופירושו יהיה נמול על ידי אביו.
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 17 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל זכר לדרתיכם, זהו על בני ישראל.
יליד בית, שנולד בביתו ובמשפחתו.
מקנת כסף, שקנאו משנולד קודם שמנה ימול לשמונה, אבל אם קנאו לאחר שמנה ימול ביומו שכבר עבר הזמן ואין לו עוד להמתין לשמנה. וכן בני בית אברהם נמלו כולם ביום אחד כי לא היה בהם יליד בית קודם שמנה ולא מקנת כסף, כן הוא לפי פשוטו. ורז"ל פירשו (שבת קל"ה) מדכתיב המל ימול נראה כי שני זמנים יש למלת עבדים, ואמרו יש יליד בית שנמול לאחר שמנה ויש מקנת כסף שנמול לשמנה, הא כיצד? לקח שפחה ועוברה זהו מקנת כסף שנמול לאחר הטבילה, ילדה אחר כך, זהו מקנת כסף שנמול לשמנה. לקח שפחה לעובריה או שלקח שפחה על מנת שלא להטבילה זה יליד בית שנימול לאחד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564