ויאמר, יש רשות למלאך להוסיף על שליחותו כפי אשר יראה כמו המלאך שהציל את לוט שאמר הנה נשאתי את פניך גם לדבר הזה, או אמר לו בשם האל לא יעקב וגו'.
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 32 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא יעקב, לבדו, וכן לא גוע בעונו (יהושע כ"ב), לא אחת ולא שתים (מלכים ב' ב') שהרי ראינו שנקרא יעקב כמה פעמים הוא וזרעו.
כי אם ישראל, ונחלקו רז"ל (ב"ר ע"ח) ישראל עקר ויעקב טפלה לו ר' זכריה אמר יעקב עקר וישראל מוסיף עליו. ומה שאמר לו המלאך לא יעקב יאמר עוד שמך, בשורה היא שבשרו שהקב"ה יקרא שמו ישראל וכן עשה בבית אל, ולפיכך אמר שם ויקרא שמו ישראל ולא אמר כן הנה אבל טעם השם גלה לו המלאך.
כי שרית עם אלהים, עם מלאך, שנאבקת עמי ולא יכולתי לך להפילך.
עם אנשים, עם לבן ועם עשו, שהרי בלבם להרע לך ולא יכולו לך, כי כמו שקרה לך עם לבן כן יקרה לך עם עשו ואלופיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564