קריאה במקור

רד"ק על בראשית · פרק 18 · פסוק 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ותצחק שרה בקרבה, בלבה צחקה ולעגה לדברי המלאך כי היא לא חשבה שהוא מלאך אלא נביא שבא לבשרה ולעגה לדבריו.
2
לאמר, חשבה בלבה לאמר זה הענין. ואע"פ שלא צחקה בפיה מפני הצניעות והמוסר אלא בקרבה,
3
ותמהה ואמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה, איך יתכן שתהיה לי עדנה ואני בילהת ועוד שאדוני זקן; והעדנה היא עדון הבשר להיותו רך וטוב וישוב ללחותיו ויתפשטו קמטי העור; והמלאך ידע כי צחקה ואמר לאברם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Presburg : A. Schmid, 1842
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
הערות המהדורה
Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564