ותצחק שרה בקרבה, בלבה צחקה ולעגה לדברי המלאך כי היא לא חשבה שהוא מלאך אלא נביא שבא לבשרה ולעגה לדבריו.
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 18 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לאמר, חשבה בלבה לאמר זה הענין. ואע"פ שלא צחקה בפיה מפני הצניעות והמוסר אלא בקרבה,
ותמהה ואמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה, איך יתכן שתהיה לי עדנה ואני בילהת ועוד שאדוני זקן; והעדנה היא עדון הבשר להיותו רך וטוב וישוב ללחותיו ויתפשטו קמטי העור; והמלאך ידע כי צחקה ואמר לאברם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564