ויהי השמש לבוא, זה מוכיח כי הכל היה במראה הנבואה, שהרי הכל מראה אחת היהה ובעת אחת היתה והוציא אותו חוצה לספור הכוכבים מלמד שהיה לילה, ואח"כ אמר ויהי השמש לבא מלמד שהיה יום ובסוף היום שהיה היום לערב, ואמר ויהי השמש לבא, שמתחיל לבא ולהיות ערב, ורמז לו בזה גלות ראשון שהוא גלות מצרים, וזהו הערב השמש שהאור הולך ומחשיך.
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 15 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותרדמה נפלה, מכח הנבואה באה התרדמה, כמו שאמר דניאל ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה (ח' י"ח) ואמר כי אחר התרדמה נפלה עליו אימה חשכה, וכן אמר דניאל ובבאו נבעתי (שם) כי כן הוא דרך הנבואה פעמים, ולאברם בתחלת הנבואה לא היה לו כל זה, כי בתחלה אמר לו בשורה טובה, אבל עתה כשבא לאמר לו צרת הגלות שיהיה לבניו הפיל עליו תרדימה ואימה וחשיכה גדולה רמז לו על הצרות שיהיו קשות.
אימה חשיכה, כמו אימה וחשיכה, וכן שמש ירח, ראובן שמעון, והדומים להם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564