וערל זכר, מבני ישראל כי להם המצוה והעונש, ובני בית שצוה למול לא צוה להם אבל המצוה לאברהם ולזרעו כדי שלא יהיו בבית אחד שתי אמונות ויהיה לעם אחד שוים באמונה ובמעשה, ואם לא ירצה אותו בן בית למול ימכרנו הישראלי אדניו ולא ישהנו בביתו ערל יותר משנים עשר חדש כמו שקבלו רז"ל (יבמות מ"ה)
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 17 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והזכיר באם שיהיה ערל שלא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא, והוא שהגיע למצוה ולא מל אותו אביו אם אינו מל את עצמו חייב כרת, אבל אביו אינו חייב כרת עליו, אבל עבר מצות עשה.
ימול זה שרשו נמל מבנין הקל מן ונמלתם. והכרת פירשו רז"ל (מ"ק כ"ח) שימות בחצי ימיו.
בריתי הפר, הברית שהיה ביני ובין אברהם היה גם כן ביני לבינו, כי זרע אברהם הוא, והוא ביטל אותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564