ויקשן, במקצתם זכר לבנים בנים, ועוד לדדן שהיה בן הבן זכר בניו, ולמקצתם לא זכר בנים כלל, אפשר שלא היו להם או היו להם ומתו. ואמר כל אלה בני קטורה, בנים ובני בנים שזכר, כל אלה אמר אותם לפי שהיו רבים כי שש עשרה היו בין בנים ובני בנים, ואם כן למה לא זכר כל הנולדים מבני הבנים ואין לדבר סוף, אלא מן הדומה כי זכר בני קטורה שהיו ששה וזכר מבני בניה כל אשר היו בחייה וכן יכול שהיו בימי אברהם, כי משנשא יצחק אשה אם מיד לקח אברהם אשה נותרו משנותיו שלשים וחמש שנה והיה יכול לראות מקטורה בנים ובני בנים.
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 25 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשורים לטושים ולאמים, אלה שלשה בנים היו לו, ולא ידענו למה קרא שמם ביו"ד מ"ם הרבוי, אולי היה זה לענין ידוע אצלם, וכן מצרים קרא לבניו ביו"ד מ"ם הרבוי, ולדעת אונקלס לא היו אלה שמותם שתרגם למשריין ולשכונין ולנגוון.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564