ותרא האשה, האמינה לדברי הנחש וראתה בלבה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים כמו שאמר בפסוק ויצמח "כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל", והנה הוא ככל עצי הגן במאכל ובמראה, כי אחר שהוא נחמד למראה כשאר המינים בכל עצי הגן כן הוא טוב למאכל כהם אם כן למה נמות אם נאכל ממנו? ואמת אמר הנחש כי נחמד העץ להשכיל כמו שאמר "ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב טוב ורע". ותקח מפריו ותאכל, ואחר כך נתנה לאישה שהיה באחד ממקומות הגן והוליכה לו מפרי העץ והודיעה לו דברי הנחש ואכלו ממנו יחד. זהו שאמר עמה, הנה האשה אכלה פעמים והאדם פעם אחת. והבין זה, ורז"ל דרשו (ב"ר י"ט) מלת גם לתוספת, ואמרו שהאכילה ממנו לחיות ולעופות, וצריך להתבונן בזה:
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 3 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564