קריאה במקור

ישע אלהים על אסתר · פרק 2 · פסוק 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא הגיד׳ אסתר וכו׳ יר׳ כי מרדכי כשראה שלקחו את אסתר פקידי המלך צוה עליה אשר לא תגיד וכו׳ למה שאם תגיד שהיא יהודית כל הנערות אשר שם ובפרט בנות מלכים ושרים ילעגו עלי׳ ובזה ירע לבב׳ ולא תאכל ולא תשת׳ ותשאר כחושה ורזה ובהגיע תור הליכת׳ למלך ודאי שימאסנה המלך ותשאר לשפחה למלכ׳ אשר תמלוך לכן מרדכי בחר ברע במיעוטו שיותר טוב שתמלוך היא ולא תשאר לשפחה נחרפת לאיש זאת הית׳ כונתו באומרו כי מרדכי צוה עליה וכו׳ ר״ל בשבילה לטובתה והשי״ת שם בלב מרדכי הציווי הזה להיות תשועה צפונ׳ לישראל שאלו היה המן יודע שהמלכ׳ יהודית קודם כל דבריו היה יועץ תחבולו׳ להורג׳ כמו ושתי וגם השי״ת בחסדו היה מדמה לכל אחד ואחד כאילו היא הית׳ מאומתו כשרז״ל ולזה לא שאל שום אומה מהאומות מאיזה עם היתה המלכה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Yesha Elohim, Venice 1595
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002048808/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 66b13e21ac1833e25b7d4607c353837f3ae2102648aae9e1b513f76f9c70304a