אם על המלך יר׳ דבר כזה צריך שיצא מיד לכרוז מלפניך לפרסם הדבר ואח״כ שיכתב בדתי פרס ומדי שישאר לזכרון להורות כי דת לפרס ומדי וכו׳ (דניאל ו טז) וצריך ליכתב כדי שלא תעבור הדבר וישכח כמת מלב באורך הימים והזמן וז״ש ויכתבו בדתי פ״ו ולא יעבור כמ״ש ומה הוא אשר יכתב אשר לא תבא ושתי וכו׳ ומלכות׳ וכו׳ יר׳ כי המלך צוה שהואיל ולא באה כדברו שלא תבא לפניו עוד כש״ל וענש׳ ומלכות׳ יתן המלך לרעותה הטובה ממנה ואמר הטובה ולא היפה כי הרי אסתר היתה מארבע׳ יפפיות כמשרז״ל שרה רחב אביגיל אסתר לפי שאסתר ירקרקת הית׳ ולכן מונין את ושתי במקומה כמ״ש בגמרא ולכך א״ה לרעותה הטובה במעשי׳ כי למלך ראוי לו שלא יחזור כ״כ על היופי אלא על כשרות מעשיה ומה שלא חשבו חוה עם היפיפיות מפני שהיא היתה מעשה ידיו של הקב״ה כן כתבו התוספות:
קריאה במקור
ישע אלהים על אסתר · פרק 1 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yesha Elohim, Venice 1595
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002048808/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 66b13e21ac1833e25b7d4607c353837f3ae2102648aae9e1b513f76f9c70304a