והתוס׳ שבת דכ״ח ד״ה ואין. הבינו מהא דאיתא בדצ״ח שבא אמה לכסות הקרשים. דזהו כונת המקרא יהיה סרוח על צדי המשכן ומש״ה הקשו דא״כ מוכח דקרשים איקרי משכן. ונדחקו בישוב. ולדעתי פי׳ המקרא הוא כמש״כ. אלא שהמקרא לא נתן טעם רק על העודף. ועדיין לא נתפרש הא דבעינן אמה שלימה. ופי׳ בגמ׳ דבא לכסות הקרשים. אבל המקרא לא פי׳ אלא על הא דבעינן איזה עודף. תדע דע״כ לא נכסו האדנים בשלימות כמש״כ לעיל שנפחת עובי אצבע דקרשים. ונגד זה הי׳ נגלה באדנים אלא לא מיירי בכסוי הקרשים והאדנים אלא בכסוי היריעות שש שהן המשכן:
קריאה במקור
הרחב דבר על שמות · פרק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d862ffc1741b7761f34f52faad1ddaa38928576379703e8e1422239686c08bb0