ויאפו את הבצק וכו' קשה דמשמע שאלמלא כי גורשו היו אופין אותו חמץ והרי כתי' אך ביום הראשון תשביתו שאור. וי"ל דמצות השבתת שאור ואזהרת אכילת חמץ לא נצטוו בהן אלא לדורות אבל לא בפסח מצרים וכן נראה מלשנא דקרא בפר' החדש הזה דכתי' בה והיה היום הזה לכם לזכרון וחגותם אותו חג לה' לדורותיכם וכו' ובתר כן כתיב שבעת ימים מצות תאכלו וכל דיני השבתת שאור ואסור חמץ משמע שמקודם להן לא נצטוו עליהם כלל אלא לדורות נאמר להם. מהר"ר:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוגות מצות חררה של מצה בצק שלא החמיץ קרוי מצה ק' וכי עדיין לא ידענו שהבצק שלא החמיץ קרוי מצה. ואם היה רוצה לפרש זה למה לא פי' זה למעלה בסדר וירא אליו בפעם ראשונה שכתו' מצה בתורה ולמה איחר עד עתה לפרשו. י"ל שבא לישב בכאן מה שכתו' אחריו כי לא חמץ שהוא נתינת טעם למה שאמ' עוגות ותזכור מפני זה שהבצק שלא החמיץ קרוי עוגות. ויש לך מקום לטעות בזה שהרי בלוט כתי' ומצות אפה ושם פי' פסח היה ובאברהם כתי' ועשי עוגות ובודאי יש לסבור שגם אברהם עשה מצות אם היה פסח והנה קראם הכתו' עוגות לכך פירש חררה של מצה ומה שאמ' אחריו כי לא חמץ קאי אל מה שאמר מצות ופי' לך למה היו מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא הניחום לשהות כדי חמוץ וזה שאמר בכאן בצק שלא החמיץ קרוי מצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5