שני אנשים דתן ואבירם הם שהותירו מן המן קשה מנא לו. י"ל כדק"ל כל נצים ונצבים דתן ואביר' הן וכאן כתי' נצים לכך א' דתן ואבירם היו ובהותרת המן כתי' ויותירו אנשים ממנו ילפינן אנשים מאנשים הכתו' כאן אנשים נצים מה כאן דתן ואבירם אף אנשים האמור להלן דתן ואבירם היו:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למה תכה רעך אעפ"י שלא הכהו נקרא רשע בהרמת יד פי' לפי שנאמר תכה שהוא לשון עתיד משמע שלא הכהו עדיין אלא שמבקש להכותו ומה שאמ' הלהרגני אתה אומר מכאן שהרגו בשם המפורש רואה דבר זה ממלת אומר ולא כתב אתה רוצה או אתה תושב אלא אומ' ללמדנו שהרגו בשם המפורש באמרי פיו ומה שאמ' וישמע פרעה הם הלשינוהו רואה דבר זה מסמיכות המקראות שתכף אחר שכתב ענין העברים נצים ודבריהם אל משה סמך לו וישמע פרעה את הדבר הזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5