ופקודת אלעזר שהוא ממונה עליהם לשאת אותם שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד עליו מוטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן קשה דמעיקרא אמ' שממונה לשאת אותם ובסוף אמ' שממונה לצוות ולזרז ולהקריב והנה דבריו סותרין זה את זה וי"ל דהכי קאמ' ודאי עקרו של מקרא בא ללמד על נשיאתן לא על הקרבתן דבעבודת משא משתעי קרא ומדחזינן שהזכיר כאן דברים הקרבין תדיר ודברים שאין קרבין כגון שמן המשחה משמע שגם בהקרבה דבר הכתו' והיינו דאמ' רש"י שממונה לשאת דברים שאינן קרבין כגון שמן וקטרת ושמן המשחה אבל דבר הקרב תמיד כגון מנחת התמיד עליו מוטל לצות ולזרז ולהקריב וכו' ולכך סרס רש"י את לשון המקרא שכתב בפירושו שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד ואילו בקרא כתיב מנחת התמיד ברישא לאשמועינן מפני שערבהכתו' הדברים הקרבים עם שאינן קרבין תדיר לומ' חלוק זה מלשאת ולהקריב:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · במדבר · פרק 4 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5