ויבן לו בית שהא שם י"ח חדש קיץ וחרף וקיץ צריך לישב מנא לו לרש"י זה נראה דדריש ליה הכי תחלה קיץ מדכתי' ויעקב נסע סכותה ועדין לא היה נקרא סוכות דהא כתב על כן קרא שם המקום סוכות אלא ר"ל ויעקב נסע למקום שעשה שם סוכות אי נמי דריש ליה דכל זמן שבנה הבית לא היה עומד בחוץ אלא ודאי עשה סוכות ואחר כן בנה בית בעדו ובעד מקנהו בעד החורף שאין לומ' שעשה סוכות בעד החורף למקנה ושהרי מצינו בבני גד ובני ראובן שבנו גדרות לצאנם ולמקניהם ועל כן דריש ויבן לו בית ולמקנהו ואח"כ אומ' עשה סוכות בעבור הקיץ השנית הבאה אחר החרף כדפרישית. מהר"ר. ונרא' לישב מה טעם לא הלך יעקב ושהא בסוכות לפי שהיה ירא לעולם מעשו ולכך היה ירא לגשת ולהתקרב אליו. וע"כ שהה בדרך לראות מה יהיה והיה שוהה זעיר שם זעיר שם כי גם בשכם היה דעתו לשהות לולי המעשה שקרה לו מדינה בתו ואז אמר לו הקב"ה קום עלה בית אל וכו' מהר"ר:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · בראשית · פרק 33 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5