ברטנורא על התורה · בראשית · פרק 23 · פסוק 2

קרית ארבע על שם ד' ענקים שהיו שם אחימן וכו'. ד"א על שם ד' זוגות שנקברו שם וכו'. קשה מאי ד"א י"ל דלפירוש הראשון אין טעם לספור זה בכאן שאינו מענין הפרשה לקרותה קרית ארבע על שם ד' ענקים כי מה ענין זה לכאן לכך פירש ד"א על שם ד' זוגות:

ויבא אברהם מהיכן בא מהר המוריה לספוד לשרה ולבכתה נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק וכו' קשה מנא לו שמהר המוריה בא. ועוד מה קשה לו על הסמיכות הזה שהוצרך לדרוש אותו ועוד אם היה רוצה לדרוש הסמיכות היה לו לשאל בתחלת הפרשה למה נסמכה כי זה דרכו בשאר מקומות ועוד היכן נסמכה מיתת שרה לעקידה הרי יש ביניהם פרשת הנה ילדה מלכה וגו'. י"ל ולהשיב על כל הקושיות הללו בדרך זו כי מדסתם לן הכתוב וכתב ויבא אברהם ולא כתב מהיכן בא יש לנו לומר שמהר המוריה בא שהוא המקום הכתוב למעלה שהיה בו אברהם בעת עקידת יצחק והנה אם כן נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק בפסוק זה שכחב ויבא אברהם לספוד לשרה שלא היה צריך לכתוב ויבא אברהם אלא ללמדנו שביאת אברהם מהר המוריה כלומר עקידתו של יצחק היתה גרמה לספוד לשרה ולבכותה כדמפרש רש"י ואזיל ואם כן סרו כל הקושיות כי מה שקשה מנא לו שבא מהר המוריה כבר אמרנו שמוכיח אותו מדסתם לן הכתוב לא פירש מהיכן בא ומה שקשה מפני מה הוצרך לדרוש הסמיכות הזה מפני שלא היה צריך לכתוב כלל ויבא אברהם אלא להודיענו שביאת אברהם היתה סיבה לספוד לשרה. ומה שקשה למה לא שאל רש"י למה נסמכה בתחלת הפרשה. ועוד שיש ביניהם פרשת ויוגד לאברהם כבר אמרנו שאין הסמיכות בפרשיות אלא בפסוק ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה: גר ותושב גר מארץ אחרת וכו'. ומדרש אם תרצו הריני גר ואם לא אטלנה מן הדין שאמר לו הקב"ה לזרעך אתן קשה אם אמר הקב"ה לתת הארץ לבניו לא אמר לתתה לו. י"ל שמאחר שנאמר לו לירושה דכתיב וירש זרעך ש"מ שהארץ שלו ובניו נוחלין אותה כעין ירושת אבות זהו שאמר בכאן אטלנה מן הדין וכו':