ומלתה אותו אז יאכל בו שמילת עבדיו מעכבתו לאכול בפסח דברי ר' יהושע ר' אליעזר אומ' וכו' אז יאכל בו העבד קשה לר' יהושע למה לו למכתב וכל ערל לא יאכל בו השתא מילת עבדיו מעכבתו מילת עצמו לא כל שכן. וי"ל שזה מגלה על זה שאלו לא נאמ' וכל ערל לא יאכל בו הייתי מפרש אז יאכל בו העבד כר' אליעזר עכשיו שכתב וכל ערל דמשמע אף ישראל ערל לא יאכל בו א"כ לא אצטריך תו ומלתה אותו לעבד דהשתה רבו ערל לא אכיל עבד דגרע טפי לא כ"ש אלא ש"מ דאתא לאשמעינן דמילת עבדיו מעכבתו וקשה א"כ לר' אליעזר ומלתה אותו למה לי השתא רבו ערל לא אכיל עבד לא כל שכן. וצ"ע:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5