וכל העם ישמעו מכאן שממתינין עד הרגל וממיתין אותו פי' עד ערב הרגל או סמוך לו שאין לומר ברגל עצמו שהרי אין עונשין בי"ט כדנפקא לן בגמ' מלא תבערו אש וכו' וקשה למה לא פי' כאן מלמד שצריך הכרזה כמו שפי' בפרש' מסית ובפרשת בן סורר ומורה וי"ל משום שהמסית ובן סורר ומורה נדונין בעירם בבית דין של כ"ג אבל זקן ממרא אינו נדון אלא בב"ד של ע"א בירושלם לכך פי' בו ממתינין עד הרגל שהוא דבר מפורסם מהכרזה ובשנים האחרים אין בהם פרסום אחר אלא ההכרזה בלבד:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · דברים · פרק 17 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5