ישבר לפי שהבליעה של חטאת נבלעת בו ונעשית נותר והוא הדין לכל קדשים. קשה שהיה לו לכתוב דין זה בשלמים שהם קדשים קלים והוה שמעינן מיניה ק"ו לכל הקדשים. וי"ל דבשלמים לא ספיקא לן למכתב ואם בכלי נחשת בושלה ומורק ושוטף במים שאם בשל בו היום שלמים שנעשו היום ולמחר מבשל בו שלמים של מחר וכן בכל יום ויום אין נאסרין לעולם שכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו שהרי השלמים זמנם לשני ימים ולילה אחת אבל בחטאת לא שייך למימר הכי שהרי כשבשל בו חטאת היום למחר בבקר הוא בלוע מנותר שאין זמנו אלא ליום ולילה. ואי קשיא לך מנא תיתי לך לדמות שאר קדשים לחטאת י"ל מדכתיב תבושל בושלה לרבות דכתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחשת בושלה וכו' מזה הרבוי אנו למדין אשם ושלמי צבור ומנחה ושלמי יחיד ושאר כל הקדשים כולן בין קדשי קדשים בין קלין:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5