והנותר ממנו מה ת"ל עד בקר וכו'. מדרש אחר למה שאינו נשרף בי"ט אלא ביום המחרת וכו' צריך לישב שהרי בפרשת ראה כתו' שם תזבח את הפסח בערב כבא השמש מועד צאתך ממצרים ודרשינן ג' זמנים בערב תזבחנו כבא השמש תאכלנו מועד צאתך ממצרים תשרפנו א"כ הוא נשרף בי"ט. וי"ל שהוא ר"ל מועד צאתך ממצרים בא לידי חיוב שרפה וכן משמע לשון רש"י בפרשה ההיא שכתב מועד צאתך אתה תשרפנו כלומ' בא לידי נותר ואתה מביאו לבית השרפה. מהר"ר:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועוד מדרש אחר למד שאינו נשרף בי"ט וכו' פי' הטעם שאין שורפין קדשים בי"ט ששרפת קדשי' שנטמאו מצות עשה שנא' באש תשרופו וי"ט עשה ולא תעשה הוא שהרי נאמר בו שבתון כלומ' שבות דהיינו מצות עשה ולא תעשה כל מלאכה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה כך מפורש בגמ' דביצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5