אשר הוצאתיך והבחנתי וכו' אף אני אפרע מהמלוה מעות לישראל ברבית ואומר של גוי הם. קשה אמאי איצטריך מקרא זה להוכיח אסיר דבר זה הא קי"ל דכל היכא שהרבית בא מישראל לישראל אסור אע"פ שהמעות של גוי. וי"ל דהכי פירושו ראובן לוה מעות מן הגוי ברבית וביקש להחזירם לו מצאו שמעון ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לגוי דבכי האי גוונא אם נטל הגוי מעותיו מיד זה ונתנן ליד האחר מותר ואם לא נטלן אלא שאמר להן רוצה אני והלך ראובן ופייס הגוי בדברים ולוקח הרבית מיד שמעון כסבור שיתננו לגוי והוא לוקח לעצמו אע"פ שברור הוא שהמעות של גוי הואיל והרבית נכנס בכיסו של ישראל נאמר בו אני עתיד ליפרע וכו'. ד"א על מנת שתקבלו עליכם מצותי. קשה מאי ד"א י"ל דלפי פי' הראשון קשה מעט שהפסיק באמצע פסוק ובמרבית לא תתן אכלך דנראה דלא קאי הוצאת מצרים אדלעיל וחי אחיך עמך דרשינן ביה אהדר ליה רבית כי היכי דוחי עמך לכך פי' ד"א דקאי אשאר המצוות ולא ארבית בלחודיה:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5