מאת המדינים ולא מאת המואבים וכו' ד"א מפני שתי פרידות טובות וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שלפי פי' ראשון קשה שאעפ"י שהמואבים נכנסו לדבר קללת בלעם מפני היראה ובשביל כך ויתר להם מכל מקום לא היה לו לותר להם על דבר פעור שהחטיאום בהפקיר בנותיהן לזנות שהמחטיא את האדם קשה לו מי ההורגו וכדפי' רש"י בפר' תצא לכך פי' ד"א מפני שתי פרידות טובות וכו' כלומ' ראויין היו לעונש גם הם אלא מפני שתי פרידות פי' גוזלות כלומ' שתי נשים צדקניות והם רות המואביה ונעמה העמונית ואעפ"י שנעמה עמונית היתה תלי טעמא במואב מפני שרות המואביה יצא ממנה דוד זכתה היא להנשא לשלמה. אבל לעיל בפרשת פנחס בפסוק צרור את המדינים לא כתב רש"י אלא פי' אחר לפי שאין כתו' שם לשון נקמה כדכתי' הכא ואין טפל שם פי' הראשון:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5