הנה חרדת רצה לומר כי אלישע בהיותו נהנה משל אחרים כן היה משפיע להם מברכתו, באופן שלא היה מקבל רק משפיע ברכה, כמ"ש תיכף לת"ח ברכה כמו שהלב המקבל החיות מן האיברים חוזר ונותן ומשלח מעינות הדם אל כולם, ואמר הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת (כענין שאמרו ארח טוב מהו אומר כל מה שטרח בעה"ב לא טרח אלא בשבילי), מה לעשות לך, כיון שבהכרח אעשה לך טובה בעבור זה, ויצויר שיעשה עמה טובה בדרך העולם כמו לדבר בעבורה עם גדולי המדינה שהיה אלישע חשוב בעיניהם ויעשו כל אשר ישאל, או שיעשה עמה טובה אצל ה' על ידי תפלה או בדרך נס ושידוד הטבע, ותחלה רצה לעשות בדרך הטבע, ועל זה אמר היש לדבר לך רצה לומר בעבורך אל המלך, ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת באין מכלים דבר, וגם למ"ש שרצה להתפלל בעדה פי' בזוהר ששאל אם יש לדבר בשבילה אל מלכו של עולם או לפעול בעדה על ידי שרי צבאותיו המניעים את המערכת, והשיבה שאינה רוצה לפרוש מן הכלל ותפלת הרבים:
קריאה במקור
מלבי"ם על מלכים ב · פרק 4 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b7d42a272f5781c2c40eff674058a25a22e65424c69b6b87e78308e5c1d79387