וטעם כאשר קיים עליהם מרדכי פעמיים, והנה ישראל התענו בתחלה בניסן, וחכמים ז"ל תקנו התענית ביום הפחד, אולי בקבלה היה שהתענו ישראל ביום י"ג, ואין טעם דברי הצומות על ג' ימים שהתענו רק הטעם על ד' הצומות שהם צום הרביעי וצום החמישי וצום ז' וצום הי' כי נביא לא צוה שיתענו רק הם קבלו על נפשם ועל זרעם להתענות בהם בכל שנה. וכאשר קבלו הצומות ככה קבלו ימי הפורים להיותם בהם שמחים:
קריאה במקור
אבן עזרא מהדורא תניינא על אסתר · פרק 9 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ibn Ezra's Commentary on the Book of Esther, London, 1850.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001092364
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a47b83925ad4970c87eaee761a2532319baf0e9197950f6259ff3ef80dfcbc0b