היונתן ימות. וכי מן הראוי שימות יונתן, אשר באה על ידו תשועה גדולה:
קריאה במקור
מצודת דוד על שמואל א · פרק 14 · פסוק 45
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חלילה. חולין וגנאי הוא להמיתו:
אם יפול משערת וכו׳. הוא ענין גוזמא ומליצה, כדרך שהבריות אומרים, ורצה לומר: שלא יעשה לו מאומה רע:
כי עם אלהים. רצה לומר: היום הזה עשה טובה עם אלהים להושיע לעמו בסכנת נפשו, ואיך אם כן יהיה עובר על השבועה במזיד בשאט נפש, ובודאי שוגג היה ולא ידע מהשבועה:
ויפדו העם. בהדברים האלה פדאוהו מן המיתה, ולא הומת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fcdf3a12714673627a382bf4497fd83a47ae36e1a6038f02c99a2e0f79a4e3fa