מלבי"ם על דברים · פרק 23 · פסוק 18

[קכז] לא תהיה קדשה ע' רש"י וז"ל הרמב"ן (בדלוג קצת) והנה אם הלאו הזה אזהרה באשה הנשכבת ויזהיר בהיותה מקודשת ומזומנת לזנות א"כ אין הפנויה הנבעלת במקרה ובהצנע מחייבי הלאוין, וכן הקדש למה יזכיר בהיותו קדש ומזומן, אפי' הנבעל בחדרי חדרים יש בו כרת ומיתת ב"ד, ועוד שהי' ראוי שיאמר לא תהיה בכם קדשה ולא יהיה בכם קדש, כי מבנות ישראל ומבני ישראל משמע כאלו בעם אחר ידבר, והנראה בעיני בלאו הזה שהוא אזהרה לב"ד שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות בפרשת דרכים בעינים על הדרך לזמה או שתתקן לה קובה של זונות כו' וכן יזהיר לב"ד על הקדש, וע"ד הפשט אפי' שישכב עם הנשים בקובה אשר יעשה לו מזומנת לזמה או שישב בעינים על הדרך הזהירם לב"ד, ויראה לי שכן דעת אונקלוס אבל צירף לזה העבד והשפחה הבאים בישראל דרך נשואין מפני שהכל יודעין בעבד הזה שנשא בת ישראל שאין לו בה קדושין והיא עמו כאשה עם בעלה א"כ היא קדשה לעיני השמש, וראיתי בספרי לא תהיה קדשה מבנות ישראל אין אתה מוזהר עליה באומות, ולא יהיה קדש מבני ישראל אין אתה מוזהר עליו באומות שהיה בדין כו', ונראה מזה שאין מדרשם כדברי אונקלוס, שהרי לדבריו אין חומר בקדש יותר מן הקדשה, ועוד מה זה שאומרים אין אתה מוזהר עליו באומות. וכן אם היה מדרשם בקדש לזכר הנשכב כמדרשו של ר' ישמעאל במס' סנהדרין גם בזה לא יתכן שיאמרו אי אתה מוזהר עליו באומות, שהנשכב מן הכותים בסקילה היא, אבל נראה שדעת הבריי' הזו כענין שהזכרנו. יזהיר לב"ד שלא תעמוד האשה על אם הדרך לזנות כי שם תנאפנה מאיסורי ביאות קרובים ורחוקים כו', וכן יזהיר לב"ד על המזומן היות נשכב מן הזכרים כענין שכתוב וגם קדש היה בארץ עשו כתועבות הגוים, ומלבד האזהרה בעושי עבירה יזהיר כאן לב"ד שלא יניחו להיות קדש בעינים על הדרך כו' ודרשו בבריי' הזו שאין אנו מוזהרין באחרים זולתנו אם יעשו עם רעיהם כן שלא הוזהרנו אנחנו בכותים אלא בענין ע"ז בלבד כו' עכ"ל. וע"פ זה יתפרש דברי הספרי כאן שמקשה שנלמוד אזהרה שלא יהיה קדש בבני ישראל שהוא איסור סקילה מק"ו מקדשה שאינה רק איסור לאו, וכן שלא יהיו הב"ד מצווים על קדשה כנענית מק"ו מקדש שמעט בו כנעני, ע"כ אמר דקדשה נצרך לגופי' דלא הוי ידעי' מקדש. וקדש כתיב בשביל למעט כנעני. [ויש להקשות דא"כ למה נצרך לכתוב מבנות ישראל למעט כנענית הא אתא בק"ו מקדש. וי"ל בדוחק דאיידי דכתב קדשה כתב ג"כ מבנות ישראל. ועוד י"ל דאלו היה כתיב קדשה ולא היה ממעט כנענית ה"א מדסתם הכתוב מוזהרים אף בכנענית ואין ללמוד מק"ו דקדש דחמיר דשאני קדש דלא ממשיך אבל קדשה דממשיכה מוזהרים אף בכנענית. והא דאמר הספרי שהייתי לומד בק"ו זה דוקא כשלא היה נכתב קדשה כלל. אבל אם היה כתוב קדשה סתם הייתי אומר כנ"ל]: