מלבי"ם על דברים · פרק 22 · פסוק 18

[צג] ולקחו זקני העיר את האיש. מה שחזר שם האיש ולא אמר ולקחו אותו בא למעט קטן, וצ"ע הא כבר מיעט בספרא קדושים (ס' קה) ממ"ש אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן, וא"כ איך נטעה שנוהג דין מוציא שם רע בקטן, הא לא רצה לחייבה מיתה, ועיין בקדושין (דף יט) ובמה שפלפלו במ"ש המהרי"ק (ס' ל) בשם ר' יצחק בר' יהודה בשו"ת נוב"י (ס' סב) ובשו"ת בית אפרים (חלק אב"ע ס' מב) ועוד תשובת הרמ"ה שפלפלו בקדושי קטן ע"י אביו, וכל מ"ש לענין הסוגיא דקדושין לא יעלה ארוכה לדרשה דפה ואכמ"ל, ומ"ש ויסרו אותו פעל יסר בא לרוב על מוסר הגוף, אבי יסר אתכם בשוטים, אל תמנע מנער מוסר וכו' אתה בשבט תכנו, וסתם עונש בא על עונש ממון כמ"ש במכלתא משפטים (ס' פח) ובגמ' למד ממ"ש דוגמתן בבן סורר ומורה ויסרו אותו שהוא מלקות שאחר שלא באר באיזה אופן יייסרנהו למדינן שהוא מלקות ארבעים כמ"ש אם בן הכות הרשע ושם מבואר שארבעים יכנו וסתם כסף קצוב שבתורה הוא כסף צורי כמ"ש בקדושין (דף יא) ובכ"מ: