[צ] ועמדו שני האנשים אשר להם הריב, כפי פשוטו היינו כל בעלי הדינים שהם י"ל ריב, וכולל בעלי דינים שהעידו עליהם כמו הלוה והמלוה, ושני כתי העדים שהם ג"כ י"ל ריב, שכת א' מזימין את השניה, ושני האנשים היינו שני הכתות, ומזה הוציא שבע"ד יעמדו וכן שהעדים יעמדו, ובכ"ז באשר תפס לשון שני, והלא יצויר בעלי דינים יותר משנים, ולמה אמר שני האנשים והלא גם נשים יהיה להן ריב, רק שבא ללמד שכולל גם העדים והם רק אנשים ולרוב הם שנים והוא מכוון עם דברי הגמ' ר"פ שבועת העדות ובירושלמי שם, ופי' ועמדו שני האנשים ואשר להם הריב, וצריך שגם הבע"ד יעמדו שם בעת הזמת העדים כענין יבא בעל השור כמ"ש בסנהדרין (דף יט). ומ"ש לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם ז"ש ריה"ג למעלה. ומ"ש ודרשו השופטים דבעי דרישה וחקירה התבאר בפ' ראה על פסוק ודרשת וחקרת ושאלת היטב עיי"ש:
קריאה במקור
מלבי"ם על דברים · פרק 19 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 293 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: f9109d52ff9f7161e7f934a0d036f30b1f1038baa3f2d1e6c63088be8d5585a4