מי יתן והיה לבבם זה להם, ששם לבב הנזכר בכתבי הקדש מציין כח הממשלה אשר בנפש לעשות כחפצו (כמ"ש בפי' ספר משלי), ועתה שנעשו כמלאכי השרת אין הלבב שלהם באשר אין להם בחירה, ועתה יהיה הלב להם, ר"ל שיהיה מיוחס להם כי יהיו חפשים לעשות כפי בחירת לבבם, וידוע שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, כי על יראת שמים ניתן הבחירה ביד האדם, אבל כאשר נעשו כמלאכי השרת במעמד הר סיני היה גם יראת שמים בידי הקב"ה כי היו מוכרחים ע"ז ולא שייך שיאמר ה' מי יתן והיה, אחר שהוא בידו, רק עתה שיהיה לבבם ברשותם ויראת שמים תהיה ברשותם לא ביד ה' מי יתן שלבבם זה אשר הוא להם ר"ל שהוא ברשותם, מי יתן שיהיו כן ליראה אותי ולשמור מצותי כל הימים על ידי טוב בחירתם, ובזה ייטב להם ולבניהם לעולם, משא"כ תחלה כשלא היה להם יצה"ר ובחירה לא יצויר שייטב להם היינו שיתן להם שכר, וכל חפץ הקב"ה בבריאת עולמו היה כדי שיוכל להיטיב לבריותיו:
קריאה במקור
מלבי"ם על דברים · פרק 5 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 293 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: f9109d52ff9f7161e7f934a0d036f30b1f1038baa3f2d1e6c63088be8d5585a4