ויענך, וזה הענין עצמו היה במן שתחלה ענה והרעיב אותך כי לא ניתן להם המן תיכף וסבלו רעב להכניע החומר, ואח"כ ויאכלך את המן שהיה לחם רוחני יורד מן השמים ר"ל שגבר בו ענין הרוחני על ענין הגשמי [כמ"ש בפ' והאספסף בארך] ועז"א אשר לאידעת ולא ידעון אבותיך, וזה היה להגביר כח הרוחני, בענין שתחת שבמזון הגשמי תחיה הנפש בגויה ע"י מזון הגוף, שהזך והרוחני הנפרש מן המזון באד הדק העולה מן הלב הוא משכן אל הנפש, היה בהפך בין שעקר המזון היה ענין רוחני כמ"ש לחם אבירים לחם שמה"ש אוכלים אותו, ועיקר המזון נעשה אל הנפש הרוחני וע"י חיות הנפש ירד הגשמי שבמזון והעכור שבו להיות מזון אל הגויה, ועז"א למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' ר"ל על המזון הרוחני שנעשה בדבר ה' ע"פ נס יחיה האדם, שהנשמה קבלה החיות בעצם וראשונה וממנה השתלשל אל הגוף וע"ז כפל יחיה האדם ר"ל האדם העיקר כמ"ש בכללים שהשם הנכפל מציין שם אחר חוץ מן הראשון:
קריאה במקור
מלבי"ם על דברים · פרק 8 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 293 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: f9109d52ff9f7161e7f934a0d036f30b1f1038baa3f2d1e6c63088be8d5585a4