[כ] ובאת אל הכהנים הלוים, כבר בארנו (בסי' הקודם) שמציין בזה הב"ד שיושבים על פתח העזרה, ומדרגתם כמדרגת ב"ד שביבנה שאין חייב מיתה על המראתם, בכ"ז אם אמרו לו מצוה לשמוע בקולם וה"ה בקול ב"ד שביבנה, ומ"ש אל הכהנים הלוים מלמד שמצוה שימצאו בין הסנהדרין כהנים ולוים שהם נקבעו בעצם להורות וללמד כמ"ש יורו משפטיך ליעקב (דברים ל״ג:י׳) כי לא תאבד תורה מכהן (ירמיהו י״ח:י״ח) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב׳:ז׳) ובכ"ז אינו מעכב בדיעבד, דהא כתיב ואל השופט שפירושו או אל השופט (כמו שפי' בפסוק יב):
קריאה במקור
מלבי"ם על דברים · פרק 17 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[כא] אשר יהיה בימים ההם, מ"ש ריה"ג נזכר בסנהדרין (דף כח), ומ"ש ד"א כן הגיה הגר"א נזכר בר"ה (דף כה ע"ב), ומ"ש את דבר המשפט ולא אמר את המשפט, מציין שלא לבד המשפט עצמו כי גם דבריו ופרטיו ודקדוקיו צריך לדרוש מפיהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 293 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: f9109d52ff9f7161e7f934a0d036f30b1f1038baa3f2d1e6c63088be8d5585a4