מלבי"ם על דברים · פרק 25 · פסוק 7

[קנז] ואם לא יחפוץ האיש האיש הוא מיותר. ואמר בספרי ולא שלא חפץ בה המקום. וכן דרש בלא אבה יבמי ובלא חפצתי לקחתה ובא אחת לעריות שיש בהם מיתת ב"ד והב' לעריות שבהן כרת וממעט גם מחליצה, והג' בחייבי לאוין ועשה שאינם ביבום אבל הם בחליצה והוא ע"פ סוגית הגמ':

לקחת את יבמתו הוא מיותר שהרי להלן אמר לא חפצתי לקחתה ואמר בספרי שמרבה עקרה וזקנה שהיה להן שעת הכושר אבל אילונית לא היה לה שעת הכושר, ועל דרך הפשט הוא כי לא דבר הכתוב במי שלא ירצה להקים לאחיו שם שהוא ענין גדול ורק שלא יחפוץ בהאשה כי לא ישרה בעיניו וזה שאמר לקחת את יבמתו:

ועלתה יבמתו השערה השערה מיותר אחרי שאמר אל הזקנים מכאן אמרו בספרי שמצוה בב"ד שיהיה בגובהה של עיר וע"ז אמר ועלתה לשון עליה:

אל הזקנים ואמר בספרי שמצוה שהב"ד יהיו מזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי יש להתבונן שהכתוב אמר שלא יחפוץ לקחתה והיא תאמר א) כי ימאן להקים לאחיו שם, ב) שלא אבה יבמה, וגם למה זה בא בג' לשונות חפץ מאן ואבה, ומיושב ע"פ מ"ש שלא דבר הכתוב במי שימאן להקים לאחיו שם ורק שלא יחפוץ בהאשה, שחפץ יקרא דבר שישיג ממנו תכלית מה, ואם שיהיה ברור לה שלא יחפוץ בה אין כאן מקום שהזקנים יקראו לו וידברו עמו דברי מוסר, ורק תבא בקובלנא שימאן מהקמת שם, ומפני שהוא דבר שהוא קשה להאמין תאמר בלשון המסופק, שמאון יורה לא על הסכם ברור כמו שדרשו חז"ל על וימאן, ומאין תדע מפני שלא אבה לקחתה, ואבה יורה על חשק מלשון תאוה שפי' שאין לו תאוה ליבמה, ולכן תבקש מהזקנים שידברו לו דברי מוסר אולי ישוב מדרכו, וזהו שאמר בספרי שמה שאמר בכאן הקמת שם יורה על הזרע ולא על הנחלה מפני שתגדיל הקובלנא: