צדו צעדינו וגו'. כשהיו אנשי ירושלים מערימין ומצערים את בני ביתר היו בני ביתר מקללים את העיר ואת בית המקדש, הדא הוא דכתיב צדו צעדנו [שממו צעדנו]מח)כי השורש צדה מורה גם על ענין שממה, דכן תרגום תהו ובהו צדיא ורקניא., קרב קצנו – קיצו דההוא ביתא, מלאו ימינו יומא דההוא ביתאמט)ר"ל דמפני שלא היו רוצים להתראות את בני ירושלים ועם זה היו מוכרחים לעלות לשם מפני חובות ביהמ"ק לכן היו מקללים שיחרב ביהמ"ק ולא יצטרכו עוד ללכת לשם. [מ"ר].
קריאה במקור
תורה תמימה על איכה · פרק 4 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d4a9730d0cfe3d225a31834c94a9eb5e21c9119d39475cab17f944d2d0b67fd3