אם תאכלנה וגו'. מעשה בדואג בן יוסף שהניחו אביו בן קטן לאמו, בכל יום היתה אמו מודדתו בטפחים ונותנת משקלו בזהב לבית המקדש, וכשגבר אויב טבחתו ואכלתו, ועליה מקונן ירמיה, אם תאכלנה נשים פרים עוללי טפוחיםעג)מלשון טפחים שזכר., ורוח הקודש משיבה ואומרת אם יהרג במקדש ה׳ כהן ונביא [זה זכריה בן יהוידע]עד)יתכן בטעם תשובה זו למאמר של ירמיהו בזה, דכיון שחללו המקדש והריגת כהן ונביא שוב גם ההקדש שלה לביהמ"ק נעשה חולין ולכן לא הגין עליה. [יומא ל"ח ב'].
קריאה במקור
תורה תמימה על איכה · פרק 2 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d4a9730d0cfe3d225a31834c94a9eb5e21c9119d39475cab17f944d2d0b67fd3