קריאה במקור

תורה תמימה על איכה · פרק 3 · פסוק 39

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה יתאונן וגו'. התינוק כל שלשים יום נקבר באשה אחת ושני אנשים, אבל לא באיש אחד ושתי נשים נז)ר"ל לתינוק כזה א"צ רבים ללותו אלא די בג', ובאותן הג' לא יהיה שתי נשים ואיש אחד משום חשש יחוד, שאצליהם היו בתי הקברות מחוץ לעיר הרבה, והנשים דעתן קלות להתפתות, עיין ע"ז י"ז ב'., מאי טעמא, דכתיב מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו – אפילו בשעת אנינותיה של אדם יצרו מתגבר עליו נח)ועיין בתוס' הביאו מאגדות שארעו קלקולים במקרים כאלה. [קדושין פ׳ ב׳].
2
מה יתאונן וגו'. מה יתאונן אדם חי – דיו שהוא חי נט)טעם הדיוק מיתור לשון חי, דפשיטא הוא, כי המת שוב אינו מתאונן, והול"ל מה יתאונן אדם, ובא לרמז שהפירוש דיו שהוא חי, וכדמפרש., כדר' לוי, דאמר, אמר הקב"ה לאדם, חיותך בידי ואתה חי ועודך מתאונן ס)ר"ל אע"פ שנפגע אדם בצרות ותלאות אפ"ה לא יתאונן עליהם, יען כי גם עיקר חייו אינו בידו, ואם הוא חי די לו. ודע כי במ"ר פ' תצוה ופ' אמור איתא תוכן מאמר חיותך בידי בסגנון אחר, אמר הקב"ה לאדם, נרך בידי שנאמר נר ה' נשמת אדם ונרי בידך שנאמר כי נר מצוה וכו' אם אתה תאיר נרי אני אאיר נרך. והכונה אחת היא עם הדרשה שלפנינו כי טוב האדם הוא בידי עצמו לכשישמור מצוה, ולכן בהעדר הטוב עליו גם להתאונן על עצמו, [מ"ר].
3
גבר על חטאיו. א"ר ברכיה, מה יתאונן על חי העולמים, אם מבקש הוא להתאונן – גבר על חטאיו סא)עיין הבאור לעיל אות נ"ו. [שם].
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: d4a9730d0cfe3d225a31834c94a9eb5e21c9119d39475cab17f944d2d0b67fd3