תורה תמימה על איכה · פרק 3 · פסוק 65

מגנת לב. מהו מגנת לי, פליגי תרי אמוראי, חד אמר, שברון לב, כמש"נ (פ׳ לך) אשר מגן צריך בידיך ^פ)מפרש מגן מלשון שבר וכמו דדריש לעיל במ"ר פרשה א' סי' כ"ג אמרה כנס"י לפני הקב"ה נזכרת אני שבר שהשברת לפני בלילות של מלכיות כמש"נ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך, ודבר פלא הוא איך מפרש אשר מגן מלשון שבר, וכל המפרשים פרשוהו מלשון מסירה ונתינה כמו אמגנך ישראל (הושע י"א) ויתכן דמפרש ע"פ הכלל דאותיות למר"ן מתחלפות זב"ז [עיין ערוך השלם בתחלת אות נ' ור' ולפלא שלא העיר ממה שדרשו מפורש בערכין ל"ג א' גם יהודה שת קציר לך כמו קצין ופירש"י דנו"ן מתחלפת ברי"ש וכמו נבוכדנצר נבוכדרצר וכן ברע"ב פ"ג מ"ג דמדות ורבובה היתה לו – כמו ונבובה היתה לו], ומפרש אשר מגן כמו אשר מגר שהוא לשון שבירה, כמו וכסאו לארץ מגרתה (תהלים פ"ט) ובאמת פירוש המפרשים מלשון מסירה וכמו אמגנך ישראל צ"ע, שהרי ערבך ערבא צריך, ומניין להם כזה שם., וחד אמר אומץ לב, כמש"נ (פ' ברכה) מגן עזרך [ולמה, כדי שתהיה] תאלתך להם, שתלאה אותם ביסורים ובכל אלות שבתורה ^פא)הוא ע"ד הכתוב ואני אקשה את לב פרעה וגו' כדי שיקבל המכות, כמבואר בתורה, ודריש תאלה מלשון לאות ועיפות וגם מלשון אלה וקללה. [שם].