בני אשפתו. רב אמר, בני אשפתו [בני שבויים, בני תערובות]כו)ר"ל נבזים ושפלים ככל הנולדים בשביה ובני תערובות שמגודלים ללא מוסר וללא דרך ארץ, וכמו מתגוללים באשפה והלשון הביא מוסב על נבוכדנצר., ושמואל אמר, בני אדם שאוכלין הרבה ומוציאין אשפות הביא עליכז)ע' סוטה מ"ב ב' דרשו הפסוק דירמיה ה' דאיירי בחילו של נבוכדנצר אשפתו כקבר פתוח כולם גבורים, רב ושמואל, חד אמר, בשעה שזורקין חץ עושין אשפתות אשפתות של חללים וחד אמר בשעה שעושין צרכיהן עושין אשפתות אשפתות של זבל, ופירש"י מפני שאוכלים הרבה בגבורה, וגם כאן איירי בנבוכדנצר ומכוין לאותה דרשה. וידענו מזה, כי מ"ד שם בשעה שעושין צרכיהן וכו' הוא שמואל, כמבואר בדרשתו כאן, שבאה בקצור לשון ומכוין לדרשתו בסוטה שם. [שם].
קריאה במקור
תורה תמימה על איכה · פרק 3 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d4a9730d0cfe3d225a31834c94a9eb5e21c9119d39475cab17f944d2d0b67fd3