ויגרס בחצץ שני. לאחר שהיה אוכל רב כל מאכלו בערב ת"ב היה טובל פתו באפר ואוכלו ואמר, זו היא עיקר סעודת ערב ת"ב לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שני הכפישני באפרל)מה שאמר זו היא עיקר סעודת ת"ב בא בזה ליישב מה שאכל מקודם תבשילין שונים, יען כי עד עתה לא אכלו סעודת ת"ב והיה מותר בכל, ועיקר סעודת ת"ב היא זה, וע' בבבלי תענית ל' א'. [ירושלמי תענית פ"ד ה"ז].
קריאה במקור
תורה תמימה על איכה · פרק 3 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויגרס בחצץ שני. כשגלו ישראל היה אחד בא ללוש את עיסתו ולא היה יודע במהלא)ר"ל שלא מצאו כלי הדרושה לזה, מפני שהיו מטולטלים בדרך., והיה חופר ועושה גומא ולש בתוכה והיו הצרורות מתדבקות בעיסה, וכיון שנותנה בתוך פיו היו שיניו קהות, לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שני [מ"ר פרשה א' פסוק ב׳].
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d4a9730d0cfe3d225a31834c94a9eb5e21c9119d39475cab17f944d2d0b67fd3