שלשת ימים. אלו הן, י"ג, י"ד, וט"ו בניסן, שלח לה, והלא בהם יום א' של פסח, שלחה לו, זקן שבישראל, למה הוא פסח, מיד שמע מרדכי והודה לדבריה יחר"ל שאמרה לו אם תתקיים גזירת המן אשר על זה אנו דנים א"כ הלא אין פסח כלל. ומה שכינתה אותו כאן בשם זקן שבישראל, אולי היתה כונתה דאפילו אם אסור להתענות בשביל זה ביו"ט [שאפשר לדחית התענית], אבל הלא אתה זקן שבישראל, ראש וחכם, ובידך לעשות דבר להוראת שעה אף שלא מן הדין וכמ"ש דלצורך שעה יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה ועי' פ' דר"א פ' נ'.
ודע כי כפי דמשמע מגמ' יבמות קכ"א ב' היה תענית הג' ימים אלה רצופים יום ולילה, אבל במדרש שוח"ט סי' כ"ב איתא דאי אפשר לחיות בתעניות ג' מעל"ע וכאן היו מפסיקין בלילה, יעו"ש והביא זה הר"ן ספ"ק דר"ה, וצ"ל דאפילו לדעת הגמ' אע"פ שאפשר לחיות אבל עכ"פ איכא חשש סכנה בדבר, וראיה שהרי אפילו לענין תענית יוהכ"פ יש שהיו רוצין להנהיג להתענות ב' ימים ואמרו דיש חשש סכנה בזה, כמבואר בירושלמי חלה פ"א ה"א והובא בבאורי הגר"א לאו"ח סי' תרכ"ד ס"ק י"ב, ומכש"כ ג' ימים. .
(מ"ר)
ודע כי כפי דמשמע מגמ' יבמות קכ"א ב' היה תענית הג' ימים אלה רצופים יום ולילה, אבל במדרש שוח"ט סי' כ"ב איתא דאי אפשר לחיות בתעניות ג' מעל"ע וכאן היו מפסיקין בלילה, יעו"ש והביא זה הר"ן ספ"ק דר"ה, וצ"ל דאפילו לדעת הגמ' אע"פ שאפשר לחיות אבל עכ"פ איכא חשש סכנה בדבר, וראיה שהרי אפילו לענין תענית יוהכ"פ יש שהיו רוצין להנהיג להתענות ב' ימים ואמרו דיש חשש סכנה בזה, כמבואר בירושלמי חלה פ"א ה"א והובא בבאורי הגר"א לאו"ח סי' תרכ"ד ס"ק י"ב, ומכש"כ ג' ימים. .
(מ"ר)