היהודים הפרזים. כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין את המגילה בט"ו באדר, דכתיב על כן היהודים הפרזים עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, מדפרזים בי"ד – מוקפים בט"ו, אשכחן עשיה, זכירה מנלן ור"ל קריאת המגילה. , אמר קרא (כ"ח) נזכרים ונעשים, איתקש זכירה לעשיה. ומנלן דתלי בימות יהושע בן נון, אתי פרזי פרזי מן לבד מערי הפרזי (פ' דברים) מה התם מימות יהושע בן נון אף הכא מימות יהושע בן נון זביאור כל הענין ובאור דרשות הבאות בפרשה זו בענין זה הוא, דכפי המתבאר ממגילה זו, הנה היהודים אשר בשושן ואשר בערי הפרזות לא נחו מאויביהם ביום אחד, שהפרזים נחו בי"ד ואשר בשושן נחו בט"ו לחודש, ועשו מאליהם כל אחד ביום מנוחתו משתה ושמחה, לפיכך כשקבעו עליהם יו"ט לדורות קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו. ואמנם רצו לעשות זכר עולם בכל העולם ביחוד לנס שנעשה בשושן שאף לאחר ההריגה שעשו ב' ימים באויביהם היה להם מנוחה מהם ביום ט"ו ולא נקמו מהם האויבים, ומדהיתה שושן מוקפת חומה מימי אחשורוש לכן רצו לתקן שכל עיר המוקפת אז כשושן יקראו בה בט"ו, ושוב כשראו שע"י תקנה זו לא לכבוד יהיה לארץ ישראל שהיו אז כל עריה חרבים ושוממים, לכן תקנו שכל המוקפים מעת ישיבת א"י יקראו בט"ו, לומר שהן בחורבנם חשובין כשושן ושאר עיירות בתפארתן, ומדהיה יהושע בן נון הראשון שלחם בעמלק ראש למשפחת המן ומסדר ומגביל את תחומי א"י ועריה, לכן קבעו זמן המוקפין על שמו, ומצאו רמז לזה במקרא בגז"ש פרזי פרזי, כדמפרש. .
(מגילה ב' ב')
(מגילה ב' ב')