1בימים ההם. זה אחד מן המקומות שהיו מלאכי השרת מדדין פתקין לפני הקב"ה כהר"ל כמו שולחין פתקאות כביכול להקב"ה, כלומר שהיו כמתאוננים רע מרחוק, וכדמפרש. שהיו אומרים לפניו, רבש"ע, ביהמ"ק חרב ורשע זה יושב ועושה מרזיחין כובתי מרזח – בתי משתה, וכמש"נ עשה משתה. אמר להם, תנו ימים כנגד ימים, הדא הוא דכתיב (נחמיה י״ג:ט״ו) בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת כזפסוק זה נחמיה אמרו שהיה בימי ארתחששתא שהוא אחשורוש כמבואר בפסוק הקודם, ור"ל מכיון שעברו ישראל על השביתה בשבת לכן שבתו ונחו אוה"ע בטובה ושלוה. .
(שם)
2בימים ההם. [מהו ביטים ההם] כחר"ל דלשון זה מיותר כולו, דהא כבר כתיב ויהי בימי. , אמר רב ביבי, הה לאותן הימים, היך מה דאת אמר (יחזקאל ל׳:ב׳) הילילו הה ליום כטודריש ההם בנוטריקון הה ליום. .
(שם)
3כשבת המלך. ובישראל הוא אומר (שופטים י״א:כ״ו) בשבת ישראל בחשבון, לפי שישיבת אוה"ע אינה ישיבה, אבל ישיבת ישראל ישיבה לר"ל דאוה"ע עובדי כוכבים תלוי הצלחתם במזל, ולכן אין זה הצלחה נצחית, יען דכשהמזל עולה ברום גבהו אז עתיד הוא להשפל, וכמש"כ לפני שבר גאון, ולכן גם כשהם בשלותם אין שלותם שלוה, משא"כ ישראל הם למעלה מן המזל וכמ"ש (שבת קנ"ו א') אין מזל לישראל, אלא הקב"ה בעצמו משגיח עליהם, ולכן הוי הצלחתם נצחית [אם לא כשסרים מדרך ה' וחוטאים]. ושני אלה הענינים מרומזים בלשון כשבת, בשבת, דכשבת מורה רק על דמיון ישיבה ולא ישיבה נאמנה ומוחלטת, משא"כ בשבת. .
(שם)
4כשבת המלך. וכתיב בתריה בשנת שלש למלכו [הא כיצד], אמר רבא, מאי כשבת – לאחר שנתיישבה דעתו לאשמתחלה היה דואג שמא יצאו ישראל מתחת ידו וכשנשלמו שבעים שנה לגלות בבל נתיישבה דעתו, שאמר שוב לא יצאו. .
(מגילה י"א ב')
5המלך אחשורוש. אמר ר' יוחנן, כל מקום שנאמר במגילה זו מלך אחשורוש – במלך אחשורוש הכתוב מדבר, וכל מקום שנאמר מלך סתם משמע קודש וחול לבר"ל כי באיזה מקומות אפשר לרמז השם מלך על הקב"ה, וכמו שדרשו בלילה ההוא נדדה שנת המלך – מלכו של עולם, וכן וחמת המלך שככה, ועוד. [מ"ר פסוק ט'].
6על כסא מלכותו. כתיב כי לה' המלוכה ואתה אומר על כסא מלכותו, אלא לשעבר היתה מלכות בישראל, וכיון שחטאו נטלה מהם ונתנה לאוה"ע לגר"ל כי מלכותו של הקב"ה תלוי במעשיהם של ישראל וכמ"ש באגדות כשישראל עושין רצונו של מקום הם מוסיפין גבורה בכח של מעלה וכו', וכן לעתיד הוא דכתיב ועלו מושיעים בהר ציון וגו' – ואז והיתה לה' המלוכה. .
(מ"ר)
7על כסא מלכותו. רבי עזריה אומר, על כסא מלכותו כתיב, לפי שבא לישב על כסא שלמה ולא הניחוהו עמד ועשה לו כסא משלו בדמותו לדכונת הקושיא דלשון כסא מלכותו משמע דהמלוכה שלו, אלא הול"ל על כסא המלכות, ומשני דבא לרמז שעשה לו כסא ככסא שלמה, אבל על כסא שלמה לא הניחוהו לישב, ולא נתבאר מי לא הניח אותו, ואולי המדינה בעצמה בעת שמנוהו למלך, ויש באגדות שהחיות שבכסא שלמה לא הניחוהו, וצ"ע. .
(שם)
8אשר בשושן הבירה, א"ר חננאל, אמר ליה הקב"ה, כורש ייחס שם מדינתי ושם אפרכיא שלי, שאמר (עזרא א׳:ב׳) בירושלים אשר ביהודה, אף אני אייחס שם מדינתך ושם אפרכיא שלך, שנאמר אשר בשושן הבירה להבדניאל ח' בענין כורש בשושן הבירה אשר בעילם המדינה, וכאן לא ייחס שושן לעילם, ועל זה אמר, דלכן שם בכורש ייחס כן, לפי שהוא, כורש, ייחס את העיר ירושלים לארץ יהודה, משא"כ כאן באחשורוש, ולפי"ז צריך לגרוס כאן שנאמר אשר בשושן הבירה אשר בעילם המדינה, וקאי על אותו הפסוק דדניאל. וכן צריך לגרוס בלשון המדרש אף אני אייחס שם מדינתו ושם אפרכיא שלו, כלומר של כורש. .
(שם)