אמר עם הספר. אמרה מבעי ליה, א"ר יוחנן, אמרה לו יאמר בפה מה שכתוב בספר כגבאור הקושיא אמרה מבעי ליה נראה דקשה ליה, שהרי הלשון ישוב מחשבתו הרעה וגו' לא אמר כלל המלך עם הספר, שהרי הוא אמר ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם, ולשון זה הוא מלשון אסתר, כמבואר לעיל ח' ה' ותתחנן לו להשיב את הספרים מחשבת המן וגו', וא"כ הול"ל כאן ובבואה לפני המלך אמרה עם הספר [כלומר עם תוכן השבת הספרים שיהיה תוכן ענינו ישוב מחשבתו], ולכן דריש שאמרה לו לאחשורוש שלבד שיכתוב בספר דבר הענין מהשבת הספרים ומחשבת המן עוד יאמר זה גם בעל פה. ואולי היתה כונתה בזה, מפני שחששה שמא עוד יחזור מכתביו אלה כמו שחזר עתה מכתביו ע"י המן, ולכן רצתה לחזק הדבר ע"י שישמיע דבריו גם בעל פה, ומתוך כך יהיה קשה לו לחזור. וכנראה דריש דמקרא קצר הוא פסוק זה, ושעורו – ובבואה לפני המלך אמרה לו לאמר [בע"פ] עם הספר. וכמה מקראות קצרים יש במקרא כמו שהבאנו הרבה בתורה תמימה פ' וירא בפסוק ויהי כאשר התעו אותי וגו' יעו"ש. ובש"ס כת"י הגירסא, אמרה לו בבקשה ממך יאמר בפה וכו'. ורש"י כאן מחק הלשון אמרה לו, ופירש דרשה זו בענין אחר כלל, שבא לרמז שיאמר בפה לקרות עם הספר, כלומר שיהיו קורין את המגילה מתוך המגילה ולא בעל פה, ולבד שתמוה הדבר איך יכלכל ענין זה את המשך לשון הפסוק בכלל, אך הנה הגירסא אמרה לו, וגירסת ש"ס כת"י "בבקשה ממך" מסייעת מאד לפירושנו. וגם קשה הרבה לפירושו למה לא יליף בגמרא י"ח א' לענין איסור קריאת המגילה בעל פה מכאן [ע' להלן פ' כ"ח], וצע"ג. .
(שם ט"ז ב')
(שם ט"ז ב')