אחר הדברים. רבנן משום ר' יוסי בן זמרא אמרי, כל מקום שנאמר אחרי – סמוך, אחר – מופלג אר"ל רחוק בזמן מענינו של מעלה, ובא הכתוב להורות דאע"פ שכבר עבר זמן רב מהמאורע הקודמת בכ"ז לא שככה כל חמתו, וכמבואר בדרשה הבאה כשוך ולא בשוך, יעו"ש. [מ"ר]
קריאה במקור
תורה תמימה על אסתר · פרק 2 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כשך חמת המלך. א"ר יוחנן, כל אותן השנים משעה שנהרגה ושתי עד שנכנסה אסתר לא שככה חמתו של אחשורוש, אמרו ליה, והכתיב כשך חמת המלך ' אמר להו, בשך אין כתיב כאן, אלא כשך – שכיכה שאינה שכיכה בדהלשון כשוך בכ"ף הדמיון מורה רק על דמיון של שכיכה, ולא על שכיכה מוחלטת, וע"ע לקמן סוף פרשה ז' בפסוק וחמת המלך שככה ומש"כ שם. .
(שם סוף פרשה ג')
(שם סוף פרשה ג')
אשר עשתה וגו'. ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה – כשם שעשתה כך נגזר עליה, [היא עשתה מלאכה בבנות ישראל ערומות לפיכך נגזר עליה שתבא ערומה – ונהרגה] געיין מה ששייך לדרשה זו לעיל בפרשה הקודמת בפסוק (י') ביום השביעי כטוב לב המלך. ויתכן דמדייק המלים אשר עשתה, ולא פירש מה עשתה, כי הלא מֵאוּנָהּ לבא לפני המלך היה רק בשב ואל תעשה, ולכן מפרש על המלאכה אשר עשתה בבנות ישראל ערומות ואשר ננזר עליה מדה כנגד מדה, ואולי בזה שככה חמת המלך כי ראה שמאת ההשגחה היתה זאת, והוא היה רק שלוחה, לענשה כמדתה, ובזה נבין מה שמביא כאן את זכירת ושתי וענשה, שלכאורה אין להם ענין כאן למאמר משרתי המלך, אבל לפי דברינו אתי שפיר, כי זכר כאן את הדברים האלה, יען כי המה היו הסבה לשכיכת חמתו, ובמ"ר כאן הדרשה באופן אחר. .
(מגילה י"ב ב')
(מגילה י"ב ב')
אשר נגזר עליה. עיין לפנינו לעיל פרשה הקודמת פסוק י"ב בדרשה ותמאן המלכה באות ק"א וק"ב.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5df42a5a383962fd2292d42446c51b526ece4b4c7f72121dd8f6ba64c4c8e6c5