ככתבם וכלשונם. תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, כתב עברי לא נשתנה כל עיקר, שנאמר ואל היהודים ככתבם וכלשונם, מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה גבא לאפוקי ממאן דאמר דבימי עזרא נשתנה כתב עברי לכתב אשורי, וכתב עברי הוא כתב של בני עבר הנהר, והוא ס"ל דלא כן הוא, אלא תמונת הכתב שהיה מתחלה הוא נהוג עד היום, דכמו לשונם לא נשתנה שהרי כל ספרי דברי הימים כתובים בלה"ק כך הכתב הוא זה שהיה לעולמים ועתה. ובבאור רחב בענין זה כתבנו בתורה תמימה פ' שופטים בפסוק וכתב לו את משנה התורה הזאת.
ויש לדייק בלשון פסוק זה ויקראו סופרי המלך בעת ההיא, דהלשון בעת ההיא מיותר דפשיטא הוא, וכמו שדייקו בכ"מ בגמרא ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם, וכי תעלה על דעתך שילך להשופט אשר לא יהיה בימים ההם [עיין ר"ה כ"ה א'], וי"ל לפי מש"כ לעיל פרשה ו' פ' א' בשם הערוך דסופרי המלך היו בני המן, ואשמעינן הכתוב כאן דאחר מאורע זו מתלית המן הוסרו בניו מפקידת סופרי המלך, וזה מרומז בלשון סופרי המלך [אשר] בעת ההיא, כלומר סופרים אחרים לא אלה שהיו עד כה. .
(סנהדרין כ"ב א')
ויש לדייק בלשון פסוק זה ויקראו סופרי המלך בעת ההיא, דהלשון בעת ההיא מיותר דפשיטא הוא, וכמו שדייקו בכ"מ בגמרא ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם, וכי תעלה על דעתך שילך להשופט אשר לא יהיה בימים ההם [עיין ר"ה כ"ה א'], וי"ל לפי מש"כ לעיל פרשה ו' פ' א' בשם הערוך דסופרי המלך היו בני המן, ואשמעינן הכתוב כאן דאחר מאורע זו מתלית המן הוסרו בניו מפקידת סופרי המלך, וזה מרומז בלשון סופרי המלך [אשר] בעת ההיא, כלומר סופרים אחרים לא אלה שהיו עד כה. .
(סנהדרין כ"ב א')