מכל הנשים. א"ר חלבו, מלמד שנם הנשואות הביאו לפניו להצ"ע הא הפקודה היתה להביא רק בתולות כמש"כ ויקבצו את כל נערה בתולה, וקשה לומר שבאו מעצמן. וקרוב לומר שע"פ הפקודה להביא נערות בתולות היו כמה מהבתולות משתמטות עצמן באמתלא שנשואות הן, ולכן כיון שלא יכלו לברר האמת הביאו גם הנשואות. . (מ"ר)
חן וחסד. תניא, רבי יהושע בן קרחה אומר, אסתר ירקרקת היתה וחוט של חסד היה משוך עליה לועיין מש"כ לעיל אות ל"א [במוסגר] בטעם דרשה זו דיליף כן מלשון חן וחסד, דתוארים אלו יונחו על דבר שעל האמת אינו ראוי לזה ואם היתה יפה באמת לא שייך חן וחסד, יעו"ש. וע"ע לעיל בפסוק את הדסה בא עוד טעם בדעתיה דר' יהושע דירקרקת היתה, דדריש שמה הדסה ירוקה כהדס, וצ"ל דכונת הדרשה שלפנינו ע"פ שבארנו הוא רק לדרוש ענין מניעת יופיה, ואותה דרשה דהדסה באה לדרוש דלא רק שלא היתה יפה אלא עוד ירקרקת היתה. והא דכתיב והנערה יפ"ת וטובת מראה היא ע"פ החוט של חסד, וכהאי גונא פירשו בשטמ"ק לכתובות י"ז א' על מ"ש שם כיצד מרקדין לפני הכלה אומרים כלה נאה וחסודה דאפילו אם מכוערת היא ג"כ רשאי לומר כן, ואין בזה משום שקר, לפי שאז חוט של חסד משוך עליה, ולכן אומרים וחסידה מלשון חסד לכלול גם את זו שאינה נאה. וגם י"ל דהדורש הזה ר' יהושע בן קרחה, אזיל לשיטתיה בב"ב י"ד א' דאיוב בימי אחשורוש היה, ובאיוב כתיב ולא נמצאו נשים יפות כבנות איוב, וא"כ קשה למה לא נשא אחת מבנות איוב, לכן דרש דאת אסתר לקח לא מפני יפותה יען כי באמת לא היתה יפה אלא חוט של חסד משוך עליה. . (שם שם)
תחת ושתי. עד שהמליכו את אסתר היתה איקונין של ושתי קיימת, כיון שנשא את אסתר אמר, תיחות ושתי ותיסק אסתר, הדא היא דכתיב וימליכה תחת ושתי לזמדייק יתור לשון וימליכה תחת ושתי, אחרי דכבר נאמר וישם כתר מלכות בראשה, ודריש שנתן איקונין שלה תחת איקונין של ושתי, ובזה תם כל זכר מושתי. ויש לפרש ענין הסרת ונתינת האיקונין בכלל, ע"פ הנהוג גם בזה"ז שאיקונין של המלך תלויה בכל הבתי דינין וערכאות אשר במדינה לאות כבוד ואימת המלכות, מבואר באגדות שלושתי היתה חלק בהנהגת המלוכה כמו לאחשורוש וכהוראת הלשון שאמר אחשורוש עד חצי המלכות, וא"כ היתה תלויה גם איקונין שלה, ועתה כשנשא את אסתר עם כל זכיות המלכה הקודמת, נתן פקודה לתלות את איקונין של אסתר ולהסיר את איקונין של ושתי. . (מ"ר)