ככל אשר צוה המן. תניא, מאי דכתיב (איכה ג' ל"ז) מי זה אמר ותהי ה' לא צוה, מי צוה, המן צוה להשמיד וגו', והקב"ה לא צוה, אלא ישוב מחשבתו הרעה כחיש לפרש הבאור דמדייק מה דלא כתיב ככל אשר צוה המלך. אך הנה מבואר במגילה י"ב א' דכל עיקר גזירה זו דהמן לא יצאה מהקב"ה כי אם לפנים כדי שיעשו ישראל תשובה אבל לא שחשב באמת לכלותם חלילה, יעו"ש. ומבואר במשלי כ"א פלגי מים לב מלך ביד ה', ולכן כל היוצא מאת המלך הוא כמו ברצון ה' ולכן אין מן הכבוד לייחס למלך דבר אשר בעיקרו ובתחלתו לא חשב הקב"ה להוציאו לאור, ולכן תלה הכתוב זה על שם המן, וזהו שאמר ה' לא צוה, ולכן מתיחס הצווי ע"ש המן. . (מ"ר)