דברי הצומות וזעקתם. וסמיך ליה ומאמר אסתר קים – מאמר אסתר אין, דברי הצומות לא נזר"ל ענין הצום ג' ימים שצמו אז באותה השנה לא קבלו עליהם לדורות, ורק לזכרון נוהגין להתענות יום י"ג באדר. ואע"פ דקיי"ל במגילת תענית דאע"פ דבכלל בטלה מגילת תענית אבל חנוכה ופורים לא בטלו, וא"כ לכאורה אסורים בתענית גם לפניהם ולאחריהם, כמו דקיי"ל דבכ"מ שנאמר דלא למספד בהון אסור גם לפניהם ולאחריהם, אפ"ה נוהגים להתענות בי"ג, משום דהא דלא בטלו היינו לענין דינים שלהם בגוף הימים דלא להתענאה ודלא למספד בהם עצמן, אבל בדינים שלפניהם בטלי, ועיין בתוס' תענית י"ח ב'. . (שם ט"ז ב')
ונכתב בספר. אמר רב, מגילת פורים נקראה ספר, לומר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה נחרק בגידין, ואמנם אם אין גידין טוב יותר לתפרה בפשתן מאשר להניחה בלתי תפורה, ואין דרשה זו סותרת למה שדרשו למעלה פסוק כ"ט דמגילת פורים נקראה איגרת, דהכוונה דהא והא נקראת, והיינו שיש לה מעלות שבאיגרת ומעלות שבספר. . (שם י"ט א')