בעיני כל ראיה. א"ר אלעזר, מלמד שלכל אחד ואחד נדמה לו כאומתו לאיש לפרש הרמז בזה ע"פ מ"ש בסנהדרין ק"ח א' אף על נח נחתך גזר דין המבול אלא שמצא חן בעיני ה' כמש"כ ונח מצא חן, והבאור דשם חן יונת על דבר שעל האמת אין שוים בה, וזו גם כונת הדרשה בברכות ז' א' וחנותי את אשר אחון – אע"פ שאינו ראוי לכך, ובספרי פ' נשא דרשו ויחונך – שיתן לך מתנת תנם, וזו היא גם כונת נוסח ברהמ"ז הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים – קבץ את כל מיני הויתור, ולפי"ז אחרי שהכתוב מעיד שהיתה יפת תואר וטובת מראה א"כ הלא באמת ראויה שיכירוה כולם לטוב, וא"כ לא יונח על זה לשון חן [ומטעם זה דריש ר' יהושע בן קרחה בסמוך פסוק י"ז שירקרקת היתה ורק מצאה חן, אבל להדורש הזה לא ניחא ליה בזה, אחרי שהפסוק מעיד מפורש שהיתה יפ"ת וטובת מראה], ולכן דריש שנדמתה לכל אחד כאומתו, וזה ודאי דבר שאינו, שהרי רק מאומה אחת היא, אלא ודאי מפני שמצאה חן. . (שם שם)
בעיני כל ראיה. ר' יהודה אומר, כאיקונין הזה שאלף בני אדם מביטין בה והיא ערבה על כולם לבאיקונין הוא ציור דמות אדם, והבאור הוא, כי דמות אדם חי קשה שיהיה בו בטבע כל שלמות היופי והנועם, ולכן א"א שיפיק רצון כל אדם, משא"כ האיקונין שאפשר לצייר בה כל שלמות היופי והנועם, לכן תפיק רצון מכל, וכך היתה אסתר מצויינה בכל. . (מ"ר)
בעיני כל ראיה. רבנן אמרי, בעיני כל רואיה – בעיני עליונים ובעיני תחתונים, כמש"נ (משלי ג׳:ד׳) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם לגולפי"ז לא איירי כאן בחן ויופי הפנים אלא בנועם וטהרת המדות, כי גם במעלות אלו יפיקו רצון אנשים. . (שם)